כשנולדת, כולם אמרו, נולד מלאך,
וגדלת ואהבת, מיועד לשמור על הרך.
ובשדה של דרדרים, אתה הפרח היחיד,
לעטוף את העולם בצבעים ורודים, אתה עתיד.
ילד של העולם, שומר היופי,
אבל רצחו אותך ילד, וכך הרגו גם אותי.
דמעות, שבאות משום מקום,
לא יחזירו אותך לעולם.
ולפעמים, אתה נתת לחלום,
אבל עכשיו אתה לא כאן, לא כאן...
בימים הקשים ביותר, אתה היית החיוך שלי,
ברגעים הכואבים ביותר, אתה התקופה שהרגיעה אותי.
לא משנה כמה עברתי, זה היה לצדך,
לא משנה שנפלתי, קמתי בעזרתך.
אבל לנצח, לא קיים, לא נכון,
לא תשוב לעולם, לאותו מקום.
דמעות שבאות משום מקום,
לא יחזירו אותך לעולם.
ולפעמים, אתה נתת לחלום,
אבל עכשיו אתה לא כאן, לא כאן...
כשנולדת, הבאת את האור,
הבאת חיים, הבטחת נצח,
ועכשיו, השארת רק שחור,
נולד ומת מלאך...
(6.9.04) |