|
כל כך קשה לי עם השינוי הזה..
אני רוצה שמישהו יחזיק לי את היד,
אני רוצה שמישהו ירחיק ממני את כל הפחד.
אווף..השינוי שכל כך קשה ,ואני פשוט מרגישה לבד.
מרגישה כמו ילדה קטנה שנאבדה בלונה פארק..ולא יודעת איך למצוא
את הדרך חזרה,כל כך חסרת אונים...כל כך קטנה..
כל כך כיף לי להרגיש טוב..ולהיות באמת מאושרת סוף סוף,
אבל למה בלילה עכשיו פתאום זולגות לי הדמעות הראשונות מזה הרבה
זמן, ויש לי כל כך הרבה שאלות.
וכל כך הרבה רצונות. וכל כך הרבה שאיפות.
ואני רוצה עכשיו לאסוף את עצמי..
ולהמשיך להאמין.
וזה מה שאני הולכת לעשות..
תאחלו לי בהצלחה. |
|
|
עוד לא כתבתי
סלוגן עוד לא
שלחתי שיר, עוד
לא ראיתי מי זה
האדיוט שאני לא
מכיר!
אה אהה עוד לא
קילקלתי די
הבועז והחברה
יורדים פה לחיי
אה אהה,
נראה לי שאני
מוקף,
אני מתנתק מייד
וממציא לי שם
חדש!
לו יהי, בשיר
לאדיוט
מהטכניון,
מוגש כמחווה של
רצון רע, ודוגמא
לאיך מבצעים
מחאה אמיתית
בבמה!
זה פשוט יותר
מתוחכם יותר
ועושה פחות רעש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.