תינוקת טובעת בחול,
התמימות שהשתקפה לה בעיניים.
במקום לפרוח, ולצמוח ולגדול,
במקום לפרוש זוג כנפיים.
הושטתם יד, וקטפתם אותה,
קטפתם לי את הפרח.
ולו רק ידעתי, שעכשיו היא קרובה,
יושבת, ושומרת לנצח.

החולות לקחו אותך בזרועותיהם,
עטפו אותך בחיבוק חונק.
אלוהים רוצה את המלאכים למעלה,
ואת שאר הדברים הוא מנתק.

בין עננים ששטים שוב בנחת,
בין חופים זהובים, שמעבר לים.
נשארת עוד בלבי, לא נלקחת,
היית ילדת מלאך, תינוקת העולם.
ואם נעלמת, והלכת לך,
אקווה שהמלאכים לא ייתחרטו.
ושיטפלו בך לנצח, פרח,
אם כבר לקחו, שייאהבו.

החולות לקחו אותך בזרועותיהם,
עטפו אותך בחיבוק חונק.
אלוהים רוצה את המלאכים למעלה,
ואת שאר הדברים הוא מנתק.

את נותרת קסומה, פיית האור שלי,
את נשארת מדהימה, ונשארת בלבי
אל תלכי, אל תלכי!

(11.10.04)