שיר מאירוב / הפסקת קפה |
אותם אני נושם
גם בשבתות
מדרכות פצועות לרווחת האנשים הקטנים
ביניהן מטייל הרעש המיוזע והפשוט
תל-אביב חצי מחייכת
משפדת את השמיים
כורעת תחת הממהרים לעולם.
תל-אביב שותה קפה מכוסית בגודל זרת,
עיניה התשושות אינן הכי יפות
אבל אני שוקע ברחובותיה.
בדמיוני קילפתי אותה מבגדי העשן
נשקתי לה בעודה עירומה
מתגעגע אל גופה החם
הפשוט
רק אני מטייל בין איבריה
הופך לכביש מפויח נוסף
משרת בסבל
את תל-אביב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|