נעמי אטשטיין / בדים |
יש לה כאלה מכל בריאה אפשרית והם מקופלים
קפל ועוד קפל בערמות בארונות מתפרקים
מידי פעם היא מספרת להם סיפורי ילדים
מביטה בהם בערגה עוטפת
ואז היא עטופה ומוגנת
בשתיקה נוצצת
סוגרת אותם בארונות
מביטה ברקיע הזוי
וחולמת על חלון ראווה נוצץ
ואז היא תופרת ותופרת
עד כלות נשמתה
רצה
ליערות השלג בצ'כיה
שם קיפצה בין דובדבן אחד לשני
שם השלג היה חם
שם לא היו לה בדים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|