גם הגיבורה תקועה כמוך
בתוך המראה העקומה שלה
מה שמפריע לה עכשיו זה
שהיא לא יפה כמו שהיא היתה פעם
שהיא מבחינה בקמטים
לדוגמא
בצידי הפה
מתחת לפה
בצידי העיניים
והיא אומרת
אולי זאת התקדמות
אולי זאת התקדמות
זה בטח עדיף
מלחשוב על הסבל
היא חושבת על החולצה הלבנה
על המכנסיים הכחולים
על איך שהיא נראית שהיא הולכת
באה
חוזרת
מהנהנת בביישנות
פוערת זוג עיניים גדולות
כאילו מה
כאילו עשו אותה באצבע
כאילו היום נולדה
כאילו אף פעם לא קם הבנאדם
שלא יהיה מסוגל לא לאהוב אותה
ואיך שהיא מרצינה מבט
עוד מעט היא תינעל במקלחת
עם סכין מטבח
עוד מעט היא תשתטח על הרצפה בבכי
עוד מעט היא תפתח את המים
ותשטוף את עצמה יחד עם הבגדים
הצער יהיה רק עליה
עכשיו
כמה שלא שמרה על עצמה
כמה שהקשיבה לאחרים
כמה עצוב היה לתלות את האהבה שלה לעצמה
באהבה של אחרים אליה
כמה לא נכון
כמה אכזרי
כמה מגוחכת היתה ההחלטה ללכת חשופה כל כך
בעולם הנבזי הזה
על המשחקים שלו
על אלו שמשחקים בהם
על אלו שמרמים
על אלו שפורשים
עוד מעט יכנסו אנשים למקלחת
יוציאו אותה משם
רטובה
עם הבגדים
יעטפו אותה בשמיכה
יתנו לה סיגריה
יקשיבו לכל הדברים המוכרים