להתעורר בבוקר בחיוך,
חיוך ממשיך מאתמול,
לתוך טלפון איתך...
להתעורר.
לדמיין את המבט הזה שלך,
את הצחוק המתגלגל,
בזמן שיחה בטלפון,
החיוך המובך,
להתעורר.
ולגלות שכל זה לא רק חלום,
ענית לטלפון, אתה אמיתי,
אתה כאן, שומר עליי, אוהב אותי.
להתעורר ולגלות שגם אחרי שהתעוררתי,
כמו לפני שהלכתי לישון,
החיוך מרוח על הפרצוף.
ונדמה שכך הוא לנצח,
ונדמה שלך חיכיתי עשרים שנה.
לך באהבה...

השיר הזה מוקדש לאחד האנשים הכי מדהימים שהכרתי ואני מכירה
(אולי אפילו הכי מדהים שקיים), האחד שלי, שנראה כאילו שנה וחצי
משוגעות היו שוות כדי להכיר בסוף אותו.
אוהבת אותך!

27.10.05