בדרך כלל שאני כותבת זה בגלל שקרה לי משהו, משהו רע, משהו שגרם
לי להוציא את הרגשות שלי על נייר, סוג של התמודדות...

וכבר הרבה זמן שלא כתבתי ולא חשבתי על לכתוב כי פשוט שום דבר
רע לא קרה לי. אז אפשר לשמוח כי טוב לי ובאמת אני שמחה אבל
(כמו תמיד יש אבל) חסרה לי הכתיבה...

אז הפעם החלטתי לעשות משהו שונה ולכתוב על זה שטוב לי!

התקופה האחרונה הצלחתי לשלוט על הרגשות שלי בשונה מאנשים אחרים
שנשלטים ע"י הרגשות שלהם והצלחתי לחייך אחרי כל אירוע שקרה לי.
אני חושבת שזה בא לי בעקבות האירוע הטראומתי שעברתי בחו"ל
בתאריך 31.8.2005 שחברה שלי היתה קרובה למוות מול העיניים שלי,
אבל היא ניצלה, ויצאה במצב הכי טוב שהיא רק יכלה מהסיוט.
אני מרגישה ש-אני קיבלתי את החיים במתנה, הזדמנות שנייה, ואני
מנצלת כל רגע כדי להיות שמחה כי אני עלולה להגמר (למות) בכל
רגע נתון ואני באמת מאמינה בשאני צריכה לנצל את החיים החדשים
והטובים שקרו לי...
מאז אני עוברת חוויות מדהימות ומשתדלת כל הזמן לחייך (אני רק
רוצה שיורידו לי כבר את הריבועים כדי שאני גם לא יתבייש לחייך-
למרות שאני לא )
טוב לי! החיים שלי מאושרים... אני לא מוצאת דברים רעים ואולי
אני עושה לי שטיפת מוח ממש ברגעים אלו כי אני לא מצליחה להתנתק
מהמחשבה שאני לא יכולה לספר לך את זה ולעבור איתך את זה אבל
אני לא יכולה ולא רוצה... נפגעתי מאוד ממה שעשית ואולי זה מה
שהיה צריך לקרות כי אני לא רואה ולא רוצה שהמצב יהיה אחרת. כי
טוב לי, טוב לי בלעדייך וחבל שאני לא יכולה לספר לך את זה! אני
מקווה שתדעי פעם מה הרגשתי...
אבל אני כותבת עכשיו כדי לשחרר אותך לנצח.


וקצת קשה לי לסיים את זה עכשיו אבל אני אגיד פשוט מילה קטנה
אחת נורא קצרה ובאותו משקל מאוד חזקה שתשנה הכל...


ביי!