צלם דמותך נותרה בעיני
מכלל דיבורך נרעד בשפתותיי
הצחוק המשובב, למראה כל חיי
אחד מרעיי, אחד מאחיי.

אמי קראה לך בנה החמישי
ואני חשבתי שאתה בן זקוניה
היית לי תמיד שווה כאחי
כאמא תמיד פניה אליה .

בין ערביים, ביום שישי הקדוש
עם הגיפ ומדי הקצין
הגעת עם מדים וכובע על הראש
ושנינו פת בין ערביים יושבין ואוכלין

ואבי בך ,התגאה כבנו
דרכך הוא שמע והזהיר
חלקת שימחתך, שימחת חלקו
כאבו כרעם ביום בהיר.

עוד אזכור אותך בין כותלי משפחתי
עת הית להם כקמע זוהר
עוד אזכור את בכיה, בכיה של אימי
בכיה שם אם, כשבן לא חוזר.