|
זה ימים שאתה בלעדיה הזמן כנראה נגדך
היא לא מחכה שם בפתח היא לא מחכה לראות את דמותך
עוד כוכב זוהר בשמיים עוד שביל אור של שביט מרוחק
ואותה השתקפות במים של ילד בוכה אחרי שצעק
כל הלילה בכית בשקט ובבוקר נרדמת לבד
הדמעות כמו כרית שעוטפת את ליבך הכאוב המרוסק
אתה לא יכול להביט בזאת שהייתה
היא עכשיו עם אחר ואתה לבדך
זה הזמן להקשיב אני יודע שזה קשה
אבל אין להשיב גם לא לב שבוכה
החיוך שנעלם עוד במהרה יחזור
תישאר איתן בסוף כל מנהרה יש אור
שושנים שקנית לחדר כבר נבלו ביום שהיא עזבה
ובכל זאת משאיר את הסדר מחכה ליום לראות שוב אותה
השחור מעלייך קורץ בעיניים, הכוכבים סתם גחליליות
להיבלע ולחזור שנתיים שהייתם ביחד עם אותם חלומות
הלב שלך שבור אבל החתיכות שלה
אני יודע שזה כואב אבל היא הלכה
אתה סתם מביט בקירות רוצה להיעלם
ואותה מרוחה על כתפו - בוכה וחולם
זה הזמן להקשיב אני יודע שזה קשה
אבל אין להשיב גם לא לב שבוכה
החיוך שנעלם עוד במהרה יחזור
תישאר איתן בסוף כל מנהרה יש אור |
|
|
המלבן
ההוריזנטלי תלוי
כזיג בין קוצים,
ולבסוף הלך בדרך
כל בשר.
-מייפל לומדת
לפסיכומטרי, ולא
מבינה למה
ממציאים שם
מילים שאף אחד
לא
יודע/מבין/מכיר/
רוצה לשמוע |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.