פרודיה על שירה של נעמי שמר "הכל פתוח"

פעם הייתי יון,
היה חסר לי זין ואלקטרון,
המולקולות השליליות השוות אלי נמשכו,
אבל כשגילו שאין לי זין הן ברחו ובכו,
אמרתי לעצמי,
"הכל עוד אפשרי, כל עוד אנחנו כאן שרים!".

פעם הייתי איזטופ,
היו לי יותר מדי ניוטרונים ואפילו ראו אותי במיקרוסקופ,
הייתי כל כך שמן והזעתי בבית-שחי,
כבר כמעט הגעתי לסף בכי,
אמרתי לעצמי,
"הכל עוד אפשרי, כל עוד אנחנו כאן שרים!".

פעם הייתי גז אציל,
הייתי סנוב ונמשכתי רק למציל,
אהבתי רק את עצמי - נרקיסיסט,
ועכשיו נדפקתי במודיעין - אני אנליסט,
אמרתי לעצמי,
"הכל עוד אפשרי, כל עוד אנחנו כאן שרים!".

פעם הייתי כוח ואן-דר-ואלס,
ניגודים זה טוב - התאמה זה סאקס,
אבל בבית-הספר כולם דפקו לי מכות כי אני ביגמי ,
אמרו לי שאני הולנדי הומו ואנטישמי,
אמרתי לעצמי,
"הכל עוד אפשרי, כל עוד אנחנו כאן שרים!"

הכל פתוח, עוד לא מאוחר,
יהלום אני רוצה להיות, מחר.