11 ימים אחרי שאמא התאבדה הייתה מסיבת היומולדת של ליבי. ליבי
לא נראתה מתוסכלת מהעובדה שאמא לא תהיה ביומולדת, בטח זה בגלל
שגם ככה היא לא הייתה באף מסיבה שלי או של ליבי.
שמונה שנים. שמונה שנים מזויינות ליבי חיה ובמסיבה אחת אפילו
אמא לא הייתה.
היא לא רצתה לצאת מהחדר, התביישה מהחברים של ליבי והעדיפה לא
לבייש אותה. היא כבר ידעה מראש, שעה לפני המסיבה היא כבר
הסתגרה בחדר שלה, הדליקה קטורת ונרות ריחניים ושמה בפטיפון
הישן את התקליט של ג'ניס ג'ופלין ושרה בקולי קולות.
היא לא הבינה שמה שהיא עשתה רק עוד יותר הביך את ליבי בפני
החברים שלה, ששמעו את הצעקות מהחלון למעלה.
אני תמיד ארגנתי את המסיבות שלה, אבא היה חוזר מאוחר מהעבודה
ומשאיר לי כסף כבר כמה ימים לפני כן במטבח מתחת לקופסה של
התבלינים. הייתי הולכת לבד, או עם ליבי למרכז המסחרי בשביל
לקנות לה שמלה למסיבה וחטיפים וקישוטים.
הייתי גם מכינה לה עוגת שוקולד. לא הייתי משקיעה בה ממש, אולי
רק פעם ב... כשממש היה לי מצברוח הייתי מכינה לה עוגה עם ציפוי
ורוד וסוכריות צבעוניות. בינתיים זה קרה רק פעמיים - ביומולדת
ארבע וביומולדת שש שלה.
גם אחרי שהמסיבה נגמרה אמא לא יצאה, היא הייתה צריכה לוודא שכל
החברים יצאו מהבית ורק אז יצאה מהחדר. היא הלכה למטבח, מזגה לה
כוס ברנדי עם לימון ואפילו לא שאלה איך הלך ומי בא ומי לבשה מה
ומי חבר של מי. זה היה התפקיד של אבא.
וככה זה היה, פעם אחר פעם, שנה אחר שנה. ישר אחרי המסיבה, ליבי
ואני היינו נוסעות עם אבא לים. ותמיד אבא היה קונה לנו ארטיק
שוקובו שהטעם שלו נשאר שעה שלמה גם אחרי שמסיימים אותו!
היינו נשארים שם עד הלילה. פעם גם עשינו מדורה ושרפנו מרשמלו.
אני שונאת מרשמלו, לפני שנתיים כשהלכתי לקנות מרשמלו במכולת,
שמחה המוכר נגע לי בתחת. אז אמרתי לו שיעזוב אותי והוא קרא לי
בת זונה.
אני חושבת שאמא באמת הייתה זונה. פעם לפני פורים חיפשתי במגירה
שלה מטפחת - רציתי להתחפש לצוענייה - וראיתי שם הרבה גרביונים
של רשת בכל מיני צבעים וחזיות עם חורים באמצע. כשהייתי קטנה,
עוד לפני שליבי נולדה ראיתי עם אמא ואבא סרט עם זונות. ולא
הבנתי מה זה ולמה זה רע אבל כל הבנות שם לבשו בגדים כאלה כמו
שראיתי במגירה של אמא.

אמא התאבדה עם כדורי שינה. דודה שלי אמרה שהיא אדם רגוע
ושמתאים לה למות מוות רגוע ושקט. אבל אני בטוחה שמבפנים היא
כמעט התפוצצה ולא היה לה רגע אחד בחיים של שקט בראש.

אבא ואמא לא ישנים באותה מיטה. הם אפילו לא ישנים באותו חדר.
אבא לא ידע שאמא מתה כשהוא יצא לעבודה בחמש בבוקר. הוא היה
בטוח שאמא ישנה. מעניין אם כשאני אהיה גדולה יהיה לי בעל שיאהב
אותי או שבכלל לא יהיה לו אכפת ממני. אני לא רוצה לגמור כמו
אמא שלי, "משוגעת", ככה אבא קורא לה. אני רוצה להיות
פסיכולוגית. ושיהיו לי ילדים קטנים ואני בעצמי אטפל בהם ואארגן
להם את מסיבות היומולדת שלהם, ואזמין את כל החברים שלהם. וכל
שנה אכין להם עוגה. עוגה עם ציפוי ורוד וסוכריות צבעוניות.