טירוף

הילד עוד בתוכי
הוא פשוט כבר לא יוצא לשחק
מתחבא מהפיצוץ, מהתמונות
דואג לך, רוצה אותך חזרה
הלכת אורון ולקחת איתך גם חלק ממני
עכשיו אני גוער מעליה
והיא לא יודעת
שאני לא עוצם את העיניים כי אני לא יכול
היא כבר בסיגריה ואני, אני
בפינת החדר, רועד, מחפש ולא מוצא
אז ברחתי
אז רצתי
אז קפצתי מהמטוס
שקט
שלווה
נירוונה
רק אני תלוי שם
מרחף בעולם אחר
עולם משלי
עולם עם שפיות כמו שלי
ואז חזרה לקרקע, גילגול
והופ, למציאות
ושוב אני כאן, אבל לא
טירוף !







העולם

העולם לא יודע
העולם שותק
זה לא אשמתכם אבל אתם לא קיימים
כולכם פה פרי דמיוני
במחי יד אמחוק את הכל
אבל לא היום
כי היום יש לי מבט משוגע בעיניים
אז תחיו כולכם בינתיים
אבל כשהמבט ייכבה
תכבו את האור כשאתם יוצאים, טוב?
חיוך!


יש גם אחרים

אני מגיע למה שרציתי- ועוזב
אני מרגיש שהצלחתי- ונופל
אני רואה הכל אחרת- ומבין
אתם בפאזה אחת -אבל אני באחרת
העולם לא יבין אותי לעולם
אבל זה בעצם כל העניין
כי מה שאתם רואים אני מרגיש
ומה שאתם מרגישים אני רואה
וכל מה שנסתר ממוחכם הצר והממוסגר
אני יכול אפילו להריח



נגיעתך הרכה

בנגיעה קלה כמו רוח נעימה
במגע סתמי חיכוך עולמות
הלב בעננים מחפש תשובות
צמרמורת בגוף אז עוברת
ואת לידי חולפת

ורוצה שנשוב ונגע
לראות שוב את חיוכם הממיס
להריח את שערך החלק
לשמוע שוב את קולך הדק

שני עולמות מתנגשים זה בזה
אהבה קולחת בגופי ההוזה
הוזה עלייך, עליי, עלינו
ולא נשוב לעולם לקדמותנו

בנגיעה קלה כמו רוח מלטפת
מגע סתמי של חיכוך עולמות
הלב עולה מעלה מחפש תשובות
בגוף צמרמורת שוב מתפסת
והחיים לידי ואת איתם חולפת



נפילה
אני נופל ונבלע
נאבד בתהום הנשייה של עולם
חוכך בדעתי על תחושות ישנות
זיכרונות עמוקים עולים בי
הגורל מתעתע שוב ושוב
ואני לחשוב לא יכול עוד
משמעויות נסתרות עולות מהמעמקים
מין השאול עולות ומתפרצות
מחפש את המובן מאליו והברור
פשטות ביסוד כל היקום
ואין




ריצה

רעש מוזיקה רעל בעיניים
אני רץ ולגופי אין אפילו נעליים
נופל פה נופל שם
אבל רוצה יותר מכולם
המירוץ לא החל
ואני כבר מאחר
אז פתחתי זמן אחר
הכל שם יותר לאט
ולא פוחדים לאחר
ולא רודפים אחרי הכל
חיים אחרת נושמים אוויר לפעמים
פותחים את העיניים
ואז גם רואים


הקרבה

אתה נותן את הכל ולא מבקש כלום
רק תודה פה ושם ושלא יצחקו לך בפנים אם אפשר
הקרבת את הגב והברכיים הלכו כבר מזמן
וזה לא משנה לך כמובן
ויתרת אפילו על החופש שלך
וראית איך השנים חולפות מולך
ואין תודה רק יריקה בפנים
ואתה שותק ומפנים
עושה את שלך בשבילך ובשבילם גם
כדי שילד קטן ילך ברחוב מוגן
שאנשים ישנו בביתם בשקט
אז גם הקרבת את החשוב מכל
נתת גם את הנשמה





טלפון

התקשרת
הפסקת את הניתוק והתקשרת
הבאת לי חזרה את הבילבול
וכל מה שהיה חולף לי ממול
נזכר בך שוב וכואב
בורח מהתחושות שבלב
אז חזרתי לים כי הוא מזכיר לי אותי
אותו הים אבל המים שונים.



דף ריק

שוב מול דף חלק ואין מילים
מנסה לשחרר אבל הרגשות בפנים
לא יכול להפתח
לא יכול להוציא
עוצר ובולם את המפולת בפנים
ושוב לא יכול לתאר רגשות במילים
מחכה ליום שיבוא
והרגש יבשיל וילבלב
ואוציא ממני את הכאב