הזרמות שקטות ואיטיות של מחשבות תועות מבצבצות משפתיים יבשות.
שבילים של קור רודפים אחר עורף מתחמק לשווא, היסוסים על מחשבות
לא מוכרות למוח בעל אונה חסרת תקנה.
היבהובי כאב מאיימים על בחירה חופשית ונרדמים לעוד דקה אחת
שפויה.
"איפה" עולה לי לראש בלי שום סיבה מצדיקה, הלמה ומדוע מתקרב
לאזור הביטוי אך נבלם בשל חוסר התוכן.
ברגליים מפושקות מקור, בעלות קצב לא רע וידיים מכווצות,
יושב וכותב את היבבות הנ"ל בספק רב וגבה מורמת ע"פ רוב
מפוצל..
מוסיקה קצרה על מחשבה ללא תווי הנשמה רק כתמים של השחרה.
לפעמים זה מביא לי השראה.
מילים בלי שום קשר נדחפים למשפט רק כדיי להתגלגל ולהרים
גומות, בשביל איזה מילה או שניים,בשביל עוד פלסטר זמני לאגו
פצוע...
ועכשיו להתחלה, לבקר עוד שורה של מחשבות תועות...
על אונה חסרת תקנה.
