|
בשנייה אפשר לראות הכול
את אופייך החם
מפנייך הקרות
את כמיהתך לאהבה
מידייך הקפואות
אוקיינוס של רגשות
מאחורי עיניים של קרח
רוצות לא רוצות לדבר
ובסוף שותקות השפתיים
שלוש דקות
שנתארכו כמו שבועות
חיכיתי שתגידי לי
מה את באמת |
|
|
מי שבא אלי
הביתה ולא מביא
לי מתנה, אני
חושב שהוא בעצם,
קצת בן זונה.
יהודה אטלס מספר
לנו בכיתה ג'
בפגישה בבית
ספר, על שיר
שבסוף החליט
לצנזר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.