|
היא ישבה על ספסל ברחוב
הוא עבר ברחוב והביט בה
היא הבחינה בו והסמיקה
הוא ניגש אליה
היא חייכה
הוא שאל: את לבד?
היא הנהנה בביישנות
הוא שאל: אני יכול לשבת?
היא ענתה בחיוב
הם דיברו
הם צחקו
הם שתקו
והסתכלו אחד לשני בעיניים
הוא ליטף את שערה
היא ידעה שזה בא
הוא נשק לה
היא ידעה: זה הוא, האחד.
הוא החזיק בידה ואמר:
"הסתכלי לשמיים הכוכבים כל כך יפים."
וכשהיא הסתכלה למעלה,
הוא ברח. |
|
|
(ילדים, בסלוגן
זה אבד ההומור,
אנא מצאו אותו
וצבעו אותו
בצבעים עליזים
ואו אז שלחו
אותו אל הבחור
החביב שמאשר את
הסלוגנים
שיעיין, ישפצר
ימחזר ויאשר את
הסלוגן החביב
שלכם, בהצלחה)
בוליביה.
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.