היא ישבה על המיטה שלי וצחקה. היה משהו מדבק בצחוק שלה שתמיד
הוציא אותי מאיזון. היא אהבה לצחוק ותמיד מצאה הומור בדברים
שאחרים לקחו ברצינות. היא גם ידעה לצחוק על עצמה ולא לקחה
דברים ללב. והיא גם היתה קטנה כזו ויפה מאוד.

באותו ערב שהיא ישבה על המיטה שלי וצחקה. היא נראתה לי יפה
מתמיד.

היא לבשה סוודר לבן שהיה גדול עליה בכמה מידות, שערה הבלונדיני
גלש על כתפיה, היא ישבה ישיבה מזרחית לידי ושתתה שוקו חם.

באותו ערב ינואר שהיא ישבה על המיטה שלי ושתתה שוקו חם היא
נראתה לי מושלמת. איך שהיא השלימה את המשפטים שלי, ואיך שהיא
דיברה איתי ולא אלי, ואיך שהבעות הפנים שלה השתנו כל הזמן,
ואיך שהיא החזיקה את הספל, ואיך שהיא לגמה מהשוקו בעדינות,
ואיך שהיא חייכה, ואיך שהיא הריחה כל פעם שהיא רכנה לעברי,
ואיך שהיא הביטה בעיניה הכחולות לתוך עיניי.

באותו ערב ינואר היא נשארה לישון אצלי כי היה קר וגשום והיא
היתה ממש עייפה. לא יכולתי להירדם. שכבתי מולה והסתכלתי עליה.
בשנתה המתוקה, היא נראתה לי כמו מלאך. היו לי פרפרים בבטן וכל
מה שרציתי היה לחבק אותה חזק חזק בזרועותיי.

באותו ערב ינואר גשום, כשהיה כבר מאוחר מדי, הבנתי שאני מאוהב
בה...