נכתב ביום חורפי באוקטובר 2002
היכן שהוא,
איפה שתמות להן האהבות
מתחילה לה שנאה חדשה.
והיא חמה ושורפת,
כמו לבה שוצפת
הכל בדרכה מתיכה.
ומה שהיה- והיה טוב,
נשכח בחיפזון.
יותר מפרצוף עובר אורח,
מקטעים שלמים של חיים,
נסגרים מאחורי בריח ההדחקה.
היכן שהוא,
איפה שנגמרות כל האהבות,
אתה הכי בודד בעולם.
ממשיך להסחף בזרם,
כמו כולם, חבר, כמו כולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.