מַעֲשֶה בַּנָּסִיךְ דָּנִיאֵל
שֶׁהִתְלַבֵּט בַּיּוֹם וּבַלֵּיל
בְּקִנְאָתָהּ הָעַלְמָה
תָּחֲמָה חֲמָמָה
וּמֵאָז בַּבִּצָּה יִתְבּוֹלֵל

חָמִים לְמַגָּע וְרָטֹב
מוֹצֵא בַּבִּצָּה כָּל-טוּב
מַבְרִיק וְחָלָק
וְאַף חֲמַקְמַק
ללֹא מוֹטִיבַצְיָה לָשׁוּב

אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ
מָתַי הָפַךְ צְפַרְדֵּעַ
צַיְתָן וְחָמוּד
חָלוּל כְּעַמּוּד
לְעוֹלָם אֵינוֹ מִשְׁתַּגֵּעַ

אָז הִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ הַחֲשָׁד
שֶׁאוּלַי לַבִּצָּה הוּא נוֹעַד
קְצָת הוּא נִרְעַד
בְּחָשְׁבוֹ שֶׁלְּבַד
וְלָעַד יִהְיֶה כְּבָר קַרְפָּד

חוֹקֶרֶת קַרְפָּדִים חָרוּצָה
נָתְנָה בּוֹ רַק הֲצָצָה
"מַה?! זֶה נָסִיךְ?
אוֹתוֹ מִי צָרִיךְ"
וְהֶחְזִירָה מִיָּד לַבִּצָּה