מיטל סהר / יקיצה טבעית |
אור לבן שולח אליי
מלאך.
אדי גופו בריח תינוק
מושיטה כפות ידיי לקבל בליטוף
את איברי חושיו.
אצבעוני, צוף מתקתק,
נם בנשל המשי.
שפתיי החשופות חפצות
בנופת החומר הרך,
שמכסה את עצמותיו.
שולחת את בליטות פניי
לינוק טעמו הנוטף.
עיניי נפקחות כטריקה
שומעת את הלימות ליבי בראשי
מבט מהיר אל כפותיי
מעין תובנה
טיפת דמעה
מוצאת את ייעודה
ברחמי
וקמתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|