הוא מתקדם לאורך הסמטאות והגנים, הפרחים והרחובות, לא מסוגל
לחמוק מן המחשבה, והמחשבה מכה בו שוב ושוב: "תלך, תלך, אל
תפסיק, אחרת תפספס את השנייה החשובה, את הסיבה".
ברקים, רוחות, רעש של ירייה, וכדור שחותך את האוויר.
גשם, והנה מתחיל לו גשם, גשם רטוב וקר, לחלקנו מאיים ולחלקנו
מנחם.
הוא מהלך מהר, כמעט רץ, הוא מתקרב להבנה.
מגפיו בועטות במדרכות והדשאים הרטובים, שכבה של מים ניתזת ועפה
אל האוויר, פוגעת בקירות של בניינים ובחרקים באוויר בכל צעד
שלו.
הוא מתחיל לרוץ, הגשם מתחיל להתחזק, דברים נעשים חדים יותר.
הוא מגיע למדשאה, רכב נוסע משם במהירות, הצבעים מתקדרים והוא
עומד שם ומביט בכל.
מעילו מתנופף ברוח והוא מזהה דמות מבין עצי האורן המרוחקים.
הוא פוסע אט אט, עובר במוחו על כל האפשרויות - ואז מוחו
משתתק.
אחיו התאום מוטל על הרצפה שהרי בסופו של דבר ידע שדבר כזה
יקרה.
הוא נעצר שבעה סנטימטרים מרגלי אחיו, מביט בו, תוהה אם עדיין
נפשו בו.
לפתע פניו הקרות של אחיו מתעוררות לכדי חיוך.
החיוך מרגיע, הגשם נחלש, ציפור כלשהיא עפה מעליהם בחיפוש אחר
מסתור.
הוא מחייך בחזרה לאחיו, משלים עם המצב וחוזר אל רוחו.
הוא כורע ברך, מריץ זכרונות ילדות של שניהם בראשו, והחיוך
מתמשך.
הוא נשכב לצידו של אחיו ומועך חילזון בגופו, מעגל החיים
מתמשך.
נשמתו של החלזון ממשיכה הלאה, ובקרוב תיוולד בתוך גוף של תינוק
מקסים למשפחה חמה ותומכת.
הוא מתקרב אל אחיו - נאנח ולוחש לו באוזן: "אל דאגה, זה לא
הסוף, זה עוד חלום, רק עוד חלום".
הוא מתמלא ברגשות ונושק לאחיו על הלחי.
חיים אחר כך נולד גור שועלים להורים שועלים חמים ואוהבים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.