דור ברטל / סליחה, אם מותר? |
ארועים רעים,
באים וחולפים.
ליבי כמעט נדום.
ובכל מאורע,
בכל צרה.
ידי אינה נצורה.
אז ניסיתי לתקן.
אך איש לא האמין.
איש לא הבין.
ואיש לא סלח לכן.
מאוכזב אני,
כי מין הצד השני.
אדם שמסוגל ראשו להרכין.
ולסלוח, גם בלי להמתין.
אך אבוי, צרה צרורה.
ידו אינה נצורה.
והוא יירה ויירה.
ואז כשיעצור ויחשוב, ויסלח.
אנשים לא יבינו כל-כך.
נגמרו המילים.
אולי הצלילים,
יגידו את מה שנותר.
ובעצם השיר
מבקש אני סליחה, אם מותר?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|