נחתכתי מהבסיס
ראיתי בדידות מהי
יושב לבד בלילות ארוכים
בין מספרים ותמונות
חושך שאינו נגמר
ללא איש
מאז נזרקתי למדבר החשוך
התרחקתי כל-כך
מחדר-המבצעים
חייל בודד בלי מכשיר-קשר
בלי משימה
ואין איש לדווח לו
ואין איש לחבק
קול שותק הלילה
קריאה אילמת
קול מוקלט שולח הוראות במגה-פון
ואני מבצע
מבלי יכולת לענות
או להגיב
או לבכות
מתנהל בטשטוש חושים
מכרתי נפשי לעייפות
הגוף אומר דברו בשתיקה
המערכות כולן מורדות בי
לא מוכנות להשלים
עם הגורל האומלל.
"שתוק, טפש", את אומרת לי בקול מתוק,
"אתה אהוב שלי. תמיד אוהב רק אותך,
דבר שלי, נשמה תאומה שלי",
את לוחשת,
והבמאי ברמקול צווח: "קאט!" |
