החלונות ברחוב טרופלדור
הרבה פחות גבוהים,
אבל אותו זה כבר לא עניין,
הוא מבין שדברים משתנים.

הוא יושב רוב היום ברחוב,
בוחן כל אחד בעיניו הגדולות.
לפעמים הוא פוגש חבר ישן
ונזכר יחד איתו בשנים היפות.

היום אין לו זמן לפגישות מקריות.
הוא יושב בבית ליד החלון
וקורא כתבה על אשתו לשעבר,
שמחייכת אליו מהעיתון.

מביט בתמונה, קורא ושוב מסתכל,
מעביר את ידו על שערה.
יותר משלושים שנה עברו
והיא נשארה כל כך צעירה.

ואחרי שישתה עוד קפה,
הוא יצא לרחוב על כסא גלגלים.
אולי הוא יפגוש עוד ידיד או שניים,
אולי החלונות יחזרו להיות גבוהים.