כל מה שרע מתישהו יחלוף,
זה לא משנה מתי זה לא משנה עוד כמה זמן, העיקר שזה יחלוף, ואני
יודעת זאת רק תקופה,
תקופה דיי ארוכה בה ננעצים סכינים, ודמעות ממלאות אותך
אבל זה יחלוף,
דיי מספיק לבכות - זה לא שאכפת למישהו
זה לא יישנה דבר
הס ילדה - אל תבכי.
הוא גם ככה לא יזכור אפילו את שמך חסר החשיבות
וכשתביטי בו את יודעת זה יכאב, זה כל כך יכאב שתרצי להיעלם.
וכששוב יהיה קר, וכולם ישכחו שאת שם, את תקפאי - כי תדעי
שאפחד לא יחמם אותך.
וכשלבך יתמלא בכל כך הרבה כעס - את כבר תביני הוא מת, מרוב
כאב מרוב מחלה.
את תשתקי - כי תדעי לדבר זאת לא התרופה, דיברת כבר מספיק.
וכל הבולשיט שאמרו לך, אל תדאגי זה לא את זה הוא,
רוצה לרוץ, לא רוצה להיות כאן, רוצה להיעלם, רוצה לשכוח.
מהרגע בו נולדתי , כל מה שחוויתי היה כאב, אז תמחקו אותי מחקו
את זהותי
את שמי, את תווי הפנים שלי מזכרונכם, שגם ככה לא היו חרוטים
שם
כל מה שאי פעם רציתי אף פעם לא קרה
ושוב אני עומדת באותו המקום שבו עמדתי לפני כמה שנים
כשבכיתי כשהלכתי לבה''ס,
כשאפחד לא זכר אותי, כשכולם אמרו לי שהם שונאים אותי
רק כיום הם לא אומרים זאת, הם פשוט לא כאן
הם לא באמת חברים - הם פשוט תחליף
למה שאי פעם חשבתי והחשבתי כחבר אמיתי...
|