|
יעל ודני הלכו לשחק.
יעל ודני לא נהנו מהמשחק אבל, הם שם כי ככה הם צריכים.
דני נוגע ויעל שותקת.
יעל לא נמשכת לדני אבל, היא שם כי ככה היא צריכה.
הם שותים מעשנים וצוחקים... לא באמת.
יש להם מעין חבורה כזאת שלמה.
הם פורצים וגונבים.
הם משחיתים ומתקנים.
הם שומעים מוסיקה ונעים לפיה.
הם יודעים הכל ומה כל אחד משאר האנשים בעולם עומד להגיד באותו
רגע.
הם יודעים להכניס מילים לפה של מישהו אחר.
הם יודעים לגרום לכל העולם להסתובב על האצבע הקטנה שלהם.
לא כי הם נהנים מזה... כי ככה הם צריכים.
כי זה בכלל לא בחירה שלהם.
כי אין כזה דבר בחירה אישית באמת.
זה לא באמת שכל אחד עושה מה שמתאים לו.
זה לא באמת שאכפת למישהו ממישהו אחר.
הם כולם עושים פשוט מה שאני רוצה...
כי אני המפעילה והם המריונטות. |
|
תשמעו, אני
רציתי לבוא
אליכם בטוב, אבל
די! נמאס!
מה זה שאתם
צוחקים לי פה על
המבטא? מה קורה
פה?
בועז, אני מבקש
שתפסיק את זה
מיד! אם תדקרו
את הארגנטינאי,
הוא לא יצעק? את
תעליבו אותו,
הוא לא יצעק? אם
תדרכו לו על
הבוהן, הוא לא
יצעק?!
ארגנטינאי פורק
זעם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.