|
חולצתי קרועה מעל כתפי הלבנה,
חושפת שריטה מדממת
לאורך גבי.
שמש לוהטת, משחירה שולי
פנים גסים,
גברים משרקקים קטנות
כשכל הצ'יקיטות עוברות,
מעכסות במרץ חריצים חשופים.
אני שמה ג'ינס וסוודר לכסות בושתי
ויוצאת לרחוב פרוץ, בעוד
גבירותי עדינות נאנקות עגונות
בחדרי-חדרים. |
|
|
אוקי, אתה נמצא
בבית דו קומתי,
ומחבל נכנס! יש
לך: נייר דבק,
שקית פלסטיק,
דבש (340 גרם),
ואקדח סיכות...
עכשיו, אתה, אתה
נדפקתי אחי(או
אחותי), המחבל
כבר ממזמן הוריד
אותך, אבל השאלה
האמיתית היא: מה
מקגיוור היה
עושה?
אני, תוהה
בשכחה, שוב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.