|
אני חיכיתי לך כל כך הרבה זמן בתקווה
ואת לא הענקת לי רגש אחד של הבנה
מותירה בי סימנים, משאירה רחשי שאלה
מה עוד נותר לי לעשות בשביל מעט אהבה.
הזמן הרב שכך בינינו עבר
את הרגשות האמיתיים בין שנינו אגר,
כל מה שעבר וכל מה שכבר נגמר
את התחושות שינה, לקח את המחר.
ואני שאהבתיך בלילות אל השמיים
ואני שרציתיך כמו האבנים על פני המים
יודע שאותך לי לעד אשמר
מוכן לחכות לך גם עד שהזמן עצמו ייגמר. |
|
|
זה לא סלוגן,
אני חוזר זה לא
סלוגן, אני תקוע
במוזיאון המדע
בחיפה, נכנס
עשן, מישהו חייב
לראות את זה,
בבקשה
עזרה!!!,
עכשיו חמש בערב
יום שני מאי 98
אני ממתין.
ארד עזמוביץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.