New Stage - Go To Main Page

לירון צוקר
/
הצעקה האחרונה

אני אתקדם לקידמת הבמה ואצעק
כל היושבים יעצרו פעימה ולא יבינו את הנעשה
אני אצעק שוב כדי להרעיש טיפה
והיושבים עדיין בתדהמה
אני אתרחק מקידמת הבמה ואשב על כסא מהצד
אדבר כמה מילים על חיי
אספר על קרוביי
אסתכל על השעון ועל הדקות שעוברות
אעמוד לשניה
אבקש משאלה
ואצעק
אבל הפעם יותר חזק
כדי שכל האנשים שאי פעם הכירו אותי ישמעו את הצעקה
האוזניים שלהם יחרישו
אבל הם לא יצאו מהאולם

הפנס מסנוור אותי אז אשים משקפי שמש
האולם חשוך כולו
ואני עם משקפי שמש
מחכה שאיזה מישהו יגיד הערה
ישאל איזו שאלה
שאיזה מישהו לא יבין מה קרה.
אולי אנשים יתחילו לחשוב שהעומדת ממול היא עיוורת
"אולי היא סתם משחקת?"
והפעם אצעק צעקה אחרונה
צעקה שתרעיש את כל הבמה
זכוכית המשקפיים תרעד כולה
אני אוריד אותם מרוב בהלה

אתקדם לקדמת הבמה
ואבקש משאלה אחרונה
שהצעקה הבאה
תבוא אך ורק
משמחה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 8/2/06 17:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לירון צוקר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה