הרודן הזקן חטף צרור יריות בגב
מתבוסס בדמו לארץ הוא נפל נשכב
והשומרים עמדו בצד ולא עשו דבר
ורק קצין אחד חייך מתחת לשפמו הצר.
"הזקן" חוסל ביריות סיפרו העיתונים
הוא מת כעבור דקות ספורות בדרכו לבית החולים
לא תפסו את הרוצח ואותו קצין צעיר
תפס את השלטון ביום אביב בהיר.
הלאה הרודנות, כך אל העם קרא
הידד לחופש לשוויון ולאחווה
וההמון המתלהב נרגש קרא הידד
ועל כפיו אל הארמון נשא אותו מיד.
כולם רצו להאמין, זמן טוב יותר הגיע
עם חופש עיתונות, בחירות וכל מה שהבטיח
וגם פחות מיסים יהיו... אך שוב זמן רב עבר
חלפה שנה ועוד שנה לא השתנה דבר.
והקצין הרגיש כי טוב לו בשלטון
בנתינים למשול בעוז ובארמון לשכון
אך בה בעת הוא גם חשש לעוף כמו שהגיע
אז במושכות אחז חזק שאיש לו לא יפריע.
שנים רבות חלפו העם עודו כורע
אך מרוב פחד איש אינו פוצה פיו או צורח
ובארמון יושב שליט מוקף כולו שומרים
וכל מה ששנוא עליו עושה לאחרים.
ויום אחד גם הוא חטף צרור יריות בגב
מתבוסס בדמו לארץ הוא נפל נשכב
ושומריו עמדו בצד ולא עשו דבר
ורק קצין אחד חייך מתחת לשפמו הצר.
ובקבר מרוחק אחד ללא סימון ושם
התהפך לו שלד עצמות כאילו הוא נושם
וצל חיוך חלף לו על שפתיו היבשות
ולעצמו מלמל: הכול ישן בחדשות.
|
