|
שיר שכתבתי אחרי שמדריך שלי נהרג בהתפוצצות הנגמ"שים
החיים האלה מטושטשים
מנסים להראות הכל אבל רק רואים
רק רואים את החושך או שרק רואים את הואר
יום אחד כה חשוך
חשוך עכור ולא ידוע
היום ההוא ששמעתי
שאליך רק נוכל להתגעגע
לא לראות לא לחוות
רק להתגעגע
אי אפשר לדעת מתי נראה רק שחור
או אולי אולי נראה אור
כי זה בא בהפתעה
היה היום הכי יפה בעולם
אני בבית מסתכל ואומר
איך מותר לך להיות כל כך יפה
איך איך אתה לא רואה?
שבנאדם כזה כבר לא נראה
אני זוכר את היום
הייתי במחשב כמו תמיד
ישבתי חשבתי אבל לא לא ידעתי
לא ידעתי מה עומד לקרות
מה עומד להיות
עד שפתאום אמא לחדרי נכנסה
הסתכלתי ושאלתי
מה קרה?
אז היא אמרה פשוט אמרה
שאליך רק נוכל להתגעגע
אותו יום היה לי כה נורא
חשבתי מה איך איך דבר כזה קרה
אותו יום לא הראיתי את הדמעות
אבל בלילה במיטה בכיתי בשבילך
כי אליך רק אוכל עכשיו להתגעגע
רק להתגעגע |
|
|
ילדים חביבים,
חפצים אתם להביא
מתנת יום הולדת
לחבר טוב, ואין
גרוש על ישבנכם?
הסירו דאגה
מלבכם:
הכנסו לאתר של
במה חדשה, חפשו
סלוגנים מפרי
עטו של החבר,
קבצו אותם יחד,
כרכו בכריכת עור
מהודרת, והרי
לכם מתנה שלעולם
לא נס ליחה.
(לנוי-נוי בכלל
לא אכפת מההצעה
הדבילית הזאת-
היא סתם רצתה
לכתוב "ליחה"
בלי שזה יישמע
כמו פרובוקציה
זולה). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.