ים   כחול  של  כוכבים

מרחוק  נשמעים  קולות  הזיקוקין

והיא  חושבת

איך  עמדה  שם

שנה  עברה

והיא  היתה  בשמלה  הלבנה

מול  שקיעה

אחזה  בידו

נשבעה  אהבה

אך  נזכרת  שליבה  

החסיר  פעימה

לא  מהתרגשות

ידיעה  מתוך  לבה  הפנימה

כבד... הביחד  הזה  לעד

אך  מאוחר

הוא  את  הטבעת  לה  ענד

ים  נשיקות  שירים  ושמפניה

אוהב  אותה  כל  הלילה

מאז  ועד..

ולא  די  לה

מחפשת  ריגושים

רועה  בשדות  זרים

כבר  אין  זיקוקין

רק  אור  נרות

שירים  שקטים

מציתה  עוד  סיגריה

רגועה

הוא  ירד  לה

אצבעותיו  מלטפות  את  שערה

עד  שתישן

תגיד  לילה  טוב

אז  הכל  כל  כך  טוב

למה  לא  די  לה

מרוב  שטוב  לה  רע  לה

והוא  עוד  נאמן  לה

יושב  מתבונן  בה

הוא  לא  יוותר  לה

לא  יתן  לאחר  בה  לגעת

כותבת  שירים  

אל  תוך  הלילה