[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הייתי בטוח ששמעתי משהו.
לא היה לי ממש כוח לקום ולבדוק. התהפכתי בחצי גלגול על הצד
והמשכתי לישון. הרגשתי שמשהו נוגע בי, בפנים, כמעט מלטף אותי,
היה קצת נעים וגם מוזר.
זה עצר על הרקה, ופתאום הרגשתי את זה, קר, מתכת קרה. לא הספקתי
לפקוח עיניים, וכבר שמעתי את הלחיצה על ההדק.
קפצתי מהמיטה, מעוד חלום זוועתי.
הלכתי לסלון ומשם המשכתי למטבח, כוס מים קרים זה בדיוק מה שאני
צריך עכשיו. כמעט הדלקתי את האור, כשקלטתי אותו יושב על הכיסא,
יד אחת בתוך הברדס, היד השניה על השולחן.
"רוצה מים?", שאלתי, בחצי נימוס. "לא, אבל תודה בכל מקרה", הוא
אמר לא-אמר. מזגתי לעצמי חצי כוס עם מים קרים, מילאתי אותה
בקרח והתיישבתי איתו. "אז מה?" מנסה לפתח איזו שיחה סתמית.
"מה נראה לך? ציפורי לילה משוחחות? אתה יודע למה אני פה..."
"נכון נזכרתי! הנה זה, בחמישיות". הבאתי לו את המזוודה.
"הכל?" הוא שאל לא שאל.
"הכל", עניתי לו בשקט, "30 שנים".
"ומה עם ההלוואה שלך?"
"תפסיק להציק לי, אתה תקבל את זה, והתנאים שלכם זוועתיים..."
"אתה מנהל את החיים שלך..."
"בסדר, עוד מעט יהיה לי את כל הזמן שבעולם להחזיק לך..."
"היית צריך להישאר במסלול החיים שיועד לך".
"אז היו שינויים..."
"אני לא דואג, אתה זה שחי על זמן שאול..."
לעזאזל איתו, אני חוזר לישון.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"ordinary
people do
fucked up
things when
fucked up
things become
ordinary"



propaghandi


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/4/06 20:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארנסט דיקוי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה