עם כמה שזה כואב כבר אין לי כוחות לבכות
אין לי דמעות הם יבשו כבר מזמן
השלמתי עם המצב

אני מוחקת תסריטים ורודים
שעברו לא פעם בראש
מתביישת שבכלל העלתי על דעתי

עוד לילה קוברת את עצמי בתוך הכרית
מתפללת שהכל יסתיים
מנסה לשכוח מהכל
כלום לא עוזר

בבוקר הדברים עומדים ניצבים מולי
במקום שיתאדו ויעלמו להם
כל הדברים נראים הרבה יותר חדים
כואבים צורמים מכים בי שוב ושוב

אוטמת את הלב עוד פעם
כל פעם עטיפה יותר עבה מהקודמת
כל התמימות נעלמת
לאט לאט אבל בטוח

סוגרת עוד דרך להיכנס לי ללב
חוסמת עוד קצה של אמינות
הורגת בי עוד חלק של חיים
זורעת בי עוד שדה של כאבים