מרז - תופעת טבע נדירה ביותר, מאופיינת בניחוח של ריקבון, אדי
סירחון בצבע ירוק ג'יפה ופליטת קרינה שלא הייתה מביישת אף מיכל
פסולת גרעינית.
ניתן לצפות בתופעה בפנימייה התיכונית ע"ש מיי בויאר בירושלים,
היא עונה לשם ט' (השם מלא שמור במערכת) ומזוהה בפי המומחים
בשמה הלטיני מרז (merz).

את ט' פגשתי לראשונה בתחילת כיתה י', הייתי חדשה וגם היא...
היא הייתה עולה חדשה ומתוך הזדהות עם ארגון התמיכה בעולה החדש
החלטתי לעזור לה. יותר מדי לא דברנו. רק ידעתי מהשיחות שלנו
שהיא סובלת בחדר, שרע לה ושרוב הרע נגרם בגלל הבנות שאיתן היא
נמצאת.
הלב החם שלי שאוהב לסבך אותי בצרות החליט שגם כאן הוא חייב
להידחף ומצאתי את עצמי מציעה לה להיות איתי ועם עוד חברה
בחדר.

נפל הפור ובליל ינואר קר אחד עברנו למצודה האפלולית העונה לשם
"חדר 57". בגלל שעצם קיומנו בעולם הזה הוא לצורכי ניקיון,
התחלנו מיד אני וחברתי לפרוק את ארגזי האקנומיקה ולהסיר את
קורי העכביש שהצטברו להם על הקירות במשך 300 השנים האחרונות.
לפתע! משום מקום חברתי מצאה את ט' עומדת מול הכיור עם שקית על
הראש ומנסה לחנוק את עצמה.
כמובן שהשקית נתלשה כמעט מיידית מעל ראשה והצוות הבוגר הוזעק
למקום.
להגיד לכם שישנתי באותו לילה יהיה פשוט מאוד שקר כי המחשבה על
כל אותם אביזרים חדים שהיו לנו בחדר לא נתנה לי מנוחה, מצאתי
את עצמי בארבע וחצי לפנות בוקר יוצאת לצייד סכינים ואוספת כל
אביזר חד שהיה בחדר או כל דבר שט' היקרה היתה יכולה לנצל
לצורכי חיתוך, תלייה, חנק ושלל דברים מפחידים נוספים.

למחרת הופתעתי לגלות שני דברים חדשים.
1. ט' האשימה אותי באשר התרחש ליל אמש
2. מסתבר של-ט' שלנו יש בעיות היגיינה שרמתן גובלת במוות.

בארוחת צהרים של אותו יום ארור אם הבית החביבה שלנו הושיבה
אותי לשיחה וסיפרה לי על בעיות ההיגיינה של ט'. "יש לכן המון
המון מה ללמד אותה על היגיינה אישית" "היא צריכה לדעת שצריך
להתקלח פעם ביום ולהחליף בגדים ותחתונים כל יום"
לא ניתן היה לתאר את הפחד שאחז בי כל אותו שבוע כשהבנתי עד כמה
היא צדקה. ט' אכן לא ידעה מקלחת מהי... היא הגיעה לחדר ללא
מגבת, ללא סבון וללא מברשת שיניים.
את ההארה השנייה קבלתי באותו היום מאוחר יותר בערב, כשזומנתי
לשיחה בה ישבו ט' והעובדת הסוציאלית שלה ובה נאמר כי ניסיון
ההתאבדות של ט'  נבע בגלל היותי חברותית גם לילדה השנייה
בחדר.
האצבע המאשימה הופנתה אליי - "בגלל שאת טובה לכולם אני רוצה
להתאבד"

החלטתי להתעלם מהעניין ולשים את עניין השקית מאחורי. עמדה לפני
משימה גדולה יותר - לנסות ללמד את ט' את כללי ההיגיינה
המקובלים בקרב הקהילה האנושית. ובכן, בהתחלה חשבתי שבעיות
ההיגיינה שלה נובעות בגלל מחסור כלכלי ובגלל חוסר מודעות, שכן
בכפרים נידחים ברוסיה כמו זה שהיא באה ממנו מים זורמים הם
מותרות ובנוסף קיים גם קור כלבים במהלך השנה ולכן טקס המקלחת
מתקיים שם לעיתים רחוקות.
בעקבות זאת התחלנו מיד אני והחברה השנייה במסע הסברה ותמיכה
ב-ט'.
ט' צ'ופרה במגבת, מברשת שיניים, משחת שיניים, סבון ושמפו
והודרכה כיצד להשתמש בכל מצרך ובאיזו תדירות. אבל גם לאחר מכן
לא נראתה מגמת שיפור ברמת הניחוח של ט'.

המריבות האינסופיות על הניחוחות שהפינה של ט' משאירה בחדר, על
ההיגיינה שלה ועל העובדה שהיא אינה משתתפת בניקיון החדר לא
נפסקו מעולם והיא זכתה לקבל את הכינוי מרז. למרות שדברים אלו
לא השתנו החלו לצוץ דברים חדשים, מכתבי התאבדות שמרז הייתה
משאירה, גיחות מסתוריות באמצע הלילה שלוו בטריקות דלת מופרעות
וכו'. כיתה י' נגמרה בהבטחה שהטרור הזה לא יחזור אליי שוב.
לצערי הרב לא כך היה הדבר, באמצע כיתה י"א  אוחדתי בשנית עם
מרז שכבר זכתה גם לכינוי אבוקדו בשל הצבע הירקרק שאפיין את
ההפרשות המסתוריות שהיא שלפה מהאף ואגרה במקומות נידחים. בכיתה
י"א בנוסף לכל מה שהיא בכיתה י' הצטרפו גם גניחות מסתוריות
בלילות ואוננות שחזרה על עצמה כל לילה ולוותה בשלל קללות
עסיסיות ברוסית, כחודשיים מיום הצטרפותה לחדר קבלתי אישור
לעזוב אותו ועברתי לחדר אחר.

חשבתם שזה נגמר? ובכן, טעות בידכם.
לכיתה י"ב הגעתי כשאני רואה שעל שלט הכניסה לחדר מתנוסס שמה של
המפלצת באותיות קידוש לבנה.
"אבל למה אני?" זעקתי בכאב לצוות המדריכים.
"אף אחד לא רצה אותה, ואת היחידה שיכולה להסתדר איתה" הפטירו
כנגדי אנשי הצוות.
וכך בלית ברירה נאלצתי לקבל את מרז לחדרי בשלישית!
השבועיים הראשונים עברו חלק, מרז נסעה לביקור שורשים בכפרה
הנידח ברוסיה וטרם חזרה, עם שובה החלו הבעיות. הריחות, הנמלים,
הגניחות, המכתבים, הבלאגן וחוסר השטיפה בחדר גרמו לי לרצות
לצרוח. המצב החל להידרדר כשהיא הדביקה אותי במחלות מוזרות שהיא
הביאה מהכפר אבל מה ששבר אותי היה החיפוש היסודי שהיא ואמא שלה
ביצעו לי בארון בשעה שלא הייתי בחדר.

זהו! אני הפסקתי להיות צדיקה, החלטתי שבטרור צריך להלחם
בטרור.
ביום שובנו מהטיול השנתי מרז נגררה למקלחת, וכמו כל מכשפה טרם
היותה מועלת למוקד נשפטה ונמצאה אשמה
גזר הדין: מקלחת.
מרז קורצפה במשך שעות עם אבקת כביסה ונשטפה עם ארגזי מרכך
כביסה.
להגיד לכם שזה עזר הרבה לריח אני לא יכולה. כעבור שעתיים
הניחוחות שבו למצבם המקורי, אבל לפחות היא הגישה בקשה לעבור
חדר.

אסון הטבע גבה קורבנות רבים, כולם סובלים מטראומה המאופיינת
בסיוטים ולילות סהרוריים תופעה זו לא תשכח במשך שנים ויחד עם
הסערות קטרינה וריטה היא תחשב לאחד מאסונות הטבע הגדולים של
המאה העשרים ואחת.
לפחות ככה אני אזכור אותה.