לורה לב / והים סער כמו מחשבותייה |
היא ירדה אל הים..
היא לא ידעה למה מדוע ואיך..
אספה לתוך תיק תפוח אדום..
גם כריך גדול...
וירדה לה..
היא קיוותה שאולי הבוקר יביא איתו מרפא..
תשובה..
לאותה שאלה שניקרה במוחה..
למה הוא נעלם..
הלך לבלי שוב..
אולי שם בים מול הגלים השוצפים..
תמצא את התשובה שמציקה לה שם בפנים..
זה כבר כמה ימים דמעתה זולגת על לחי...
זה כבר כמה ימים שאינה מבינה..
מה עשתה..
האם רק היא אשמה..
אולי זה רק דמיונה..
אך למה עזב אותה...
הים היה סוער כמו מחשבותייה..
והיא החלה לטייל על החוף ..
מרימה עוד צדף...
מרכינה ראש..
מחפשת עוד ועוד..
היא לא ידעה מה בעצם חיפשה..
אולי אותו ..
אולי אותה...
והדמעה זלגה על עינה..
ממאנת להשתתק ולו לדקה...
היא זכרה את היום בו אמר לה שלום..
היא זכרה את אותה הדקה..
השניה..
איך ליבה הלם בחוזקה..
והיא ידעה שהוא מקסים ונפלא..
שאיתו רצתה לבנות ארמונה..
להעניק לו את ליבה..
את נשמתה...
את חיוכה האחרון על פני האדמה..
להעניק לו את גופה ...
ללא בושה...
להעניק לו את נשיקתה ואת לבבה...
ועכשיו הלך נעלם ברח איננו...
ואולי היה זה רק דמיונה ..
אולי מעולם לא היה בשבילה..
ואולי זו היתה רק משאלה כמוסה..
שיהיה רק שלה בשבילה..
היא טיילה על החוף..
מחפשת תשובה..
מרימה עוד צדף ומכניסה לכיסה..
ושואלת את עצמה אולי הוא היה שם בשניה הנכונה..
כי היא כל כך חפצה באותה אהבה
שעליה מספרים..
עליה דורשים..
עליה כולם מדברים.....
והוא בא רק ולו לרגע אחד..
לומר לה שלום קטן ומיוחד.....
לומר הייתי עבורך רק חלום...
רק משאלה אחת קטנה ...
הייתי עבורך פה רק לשנייה ...
מילאתי עבורך בקשה ...
אך עדיין אני לא אותו החלום..
שרוצה את כל כך שיגיח פתאום..
אני עדיין לא אותה מתנה..
שלך מגיעה ....
היא טיילה על החוף..
אספה עוד צדף לכיסה...
וקיוותה שיחזור שישוב..
שתומר לו רק עוד פעם אחת קטנטנה...
אוהבת אותך...
הנח את ראשך בין שדיי...
ונשק אותי רק עוד פעם אחת ודיי...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|