האמיני או לא
ישנם עדיין
אנשים החיים שירה
שניים מאלף אולי
אך ישנם.

יקירתי
הרשי לי להדריכך
רק זו הפעם, להורותך
את חכמת הציידים.

אילמות היא חטא
סביל.
אולם שירה
הינה
אלימות שימבורסקאית.

תחילה
יש להרוג את הרגע.
חשוב להרגו ללא פצעים
אולי מכת חשמל עזה
אולי אבן בראשו
תלוי ביכולת
תלוי בדיוק.

עתה
הסירי את מעטה האמת
מעל שלד היומיום
(סכין חדה היא הכרח).
בחטף, במיומנות, ללא מורא
(המסוגלת את, מחמלי
לגייס אכזריותך הקמאית?).

הפרידי ממנו פיסות
בשר עקר שקר ושומן
מיותרות
ג ר    ד  י י יי ייייי י    
(סכינך קהה תנועתך עדינה)
מתחי את העור
על לוח לבך
הקשוי;

המתיני



זהו החלק הקשה, אני יודע

אךבכלזאתאףעלפיכך
ה
    מ
         ת
              י
                  נ
                       י
(עיקר אל נא תשכחי

מחירה של הבשלות היא זמן
עלותו סבלנות-
פרי השלווה
הפורחת ריבית תסכול
הרי אין דבר כזה כמו ארוחת חינם).

כעת
קרצפי היטב
ה א ו ר מתחיל לבקוע כעת
ממעמקי העור הצהוב, הרפוי
את רואה יפתי?
על זה אני מדבר,
את רואה?

לבסוף
הגיע זמנך לעמול
לצבוע את התוצר בצבעי תבונה
שמא לרסס צבעי פקחון מוכן מראש
(זו רק את הבוחרת גוונייך, מתוקתי).
ולא לשכוח להשרות בתום
(הריכוך מחזק, הרי
את יודעת זאת טוב ממני).

ולתפור..
שוב לתפור ולשוב
ולתפור...

המלאכה ארוכה, אהובה
עייפתי
גלימתך כמעט מוכנה כעת
את מבינה,
תשע מאות תשעים ושמונה אנשים
מכל אלף
קונים בחנות
אדרת, כזו או אחרת.

   ק כ
 ש    ס
ם      ף

הנה,
גלימתך ממתינה לך
על הוו בצד הדלת
היא זורחת