סוליות הנעלים שלי המזהמות
משאירות סימנים על האריחים הלבנים.
כל היום שוטטתי ברחובות.
הסתערתי על העיר.

בדלי הסגריות באשפה
ממלאים את אפי בסרחון.
עשנתי בעצבנות אתמול בלילה.
התהפכתי על מטתי.

רסיסים קרועים של שיער
מוטלים כגויות בכיור ובמקלחת,
כעדות אלמת לבדידות של שבוע.
סרקתי את עורי.

ערמת מגבות נקיות וריחניות
מקפלות בדיקנות ומערמות על המדף,
מצפות לבואך.
קפלתי ולטפתי אותן.

השעות נמרחות על השעון הכסוף שלי.
בשעה האחרונה לפני בואך
במטלית, במטאטא ובאיפור
אמחק את סימני הגעגועים.