מסתכלת לשמיים
ויודעת שאתה תמיד תהיה איתי,
לא תעזוב אותי,
לא תשאיר אותי כאן לבדי
מפוחדת, עזובה, פגועה.
תמיד נזכרת בך ומוצאת נחמה.
בזכותך אני כאן,
חיה ונושמת,
הצלת אותי ממוות ע"י אותם נוראיים,
ועכשיו, אתה כבר לא כאן איתי,
אתה לא בחיים.
אז, באותה מלחמה ישנה
נהרגת, אויבי הגדולים ביותר
בדם קר רצחו אותך.
בכל דקה שעוברת אני חושבת עליך ונזכרת
בעיניים התכולות והרכות,
השיער הקצוץ והכהה,
אותו פרצוף חזק ומפחיד
שתמיד גרם לכולם להגיד
כמה אבא שלי גדול וחזק.
אבל עכשיו אתה לא איתי,
עזבת אותי כאן לבדי,
אולי נטשת.
אבל לעולם לא אוכל לשכוח אותך,
אבי היקר,
כי בזכותך אני עדיין כאן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.