[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועם גונן
/
גיל עשרים ושלוש

וזה כבר לא כמו פעם, כשגדלתי בשנה,
זכרונות מהנרות והעוגה המשונה
האורות, המצלמות, שצילמו את התמונה
הישנה... הכל שם השתנה

אני כבר לא אחד שמאמין במשאלות,
לנשוף כל כך חזק ולנסות להיתלות
לחיות בחלומות עם הצבעים שממלאים לי את הראש,
הילד הזה שם נשאר, במשאלה של גיל עשרים ושלוש.

וזה כבר לא כמו פעם, כשרציתי מתנות,
זכרונות של עטיפות עם הברכות האחרונות
השירים עם המילים שרמזו שזה עומד להשתנות,
אותן תמונות... בתחושות לא נכונות

אני כבר לא אחד שמאמין במשאלות,
לבכות על המיטה ולנסות לא לגלות
שאין שום חלומות ושהכל נמצא אצלי בתוך הראש,
הילד הזה שם נשאר, במשאלה של גיל עשרים ושלוש.

הוא מחפש מי שייתן תשובות לשאלות,
ולהחזיק חזק ולנסות להיתלות
מבין את המשחק, אך המרחק הזה נמצא אצלו בראש,
הילד הזה שם נשאר, במשאלה של גיל עשרים ושלוש.

וזה כבר לא כמו פעם, כשגדלתי בשנה... זה השתנה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם קראתי לבן
שלי מתושלח, זה
נחשב התעללות?






האמא החדשה


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/11/05 3:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גונן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה