בוא נפתח ת'קלפים, טוב? אין בעיה... אני מוציאה את הקלפים
הגבוהים כי הקלפים הנמוכים פחות מעניינים אותי. אתם כועסים?
אין בעיה, גם אני. על מה? לא, אל תסגרו לי עכשיו, אמרנו
שפותחים ת'קלפים, לא? אתם לא תשאירו אותי עכשיו עם הלשון בחוץ,
אתם תשפכו כל מה שיש לכם. מה איתי? לי אל תדאגו אני אשפוך הכל,
אני בנויה לזה, ואתם? כן, תבכו, תוציאו את הכל כי לי כבר
נמאס!!! נמאס לי מהמבטים שלכם, אותם מבטים שנעוצים בי ואני לא
יודעת על מה אתם חושבים, נמאס לי מהאדישות שלכם- נו כבר, תצעקו
עלי, תקללו אותי, תשברו דברים רק אל תהיו אדישים, אני כבר לא
עומדת בזה!
מה אתם מצפים ממני? לשלמות? אז סליחה חבר'ה...המרתם עלי סכום
גבוה מדי והפסדתם. אני מצטערת בפני כל מי ששם את כל רכושו על
כך ונשאר עכשיו חסר כל. די, נגבו את הדמעות כי אני רוצה להקשיב
לדברים. תפסיקו להתחמק! ספרו לי איפה פגעתי, איפה נפלתי! נו,
הקלפים על השולחן- מי רוצה את האס? הוא יוכל להיות הבן אדם
שפגעתי בו הכי הרבה. אבא, אתה רוצה את המלך? אמא, די, אני אתן
לך את המלכה, טוב? נו, מי לוקח את הנסיך??? די, אל תתביישו,
ספרו לי! די, תספיקו לבכות ולשתוק.
יום כיפור עבר, אתם חושבים שתוכלו לסלוח לי או שאני אצטרך
לחכות עוד שנה? אבא אולי אתה תהיה זה שיסלח ראשון? הרי יש לך
מלך ,לא? |