בחוץ מחשיך, בפנים עדיין אור
אבל יש כל כך הרבה שחור,
דמעות שוצפות, יורדות, מנקות
מבריחות פחדים, מרגיעות חושים.
לאט הכל נשכח.
לאט הכל חדש.
הזמן עבר הוא כבר אבוד
ואני כמו ילד קטן עזוב.
על ריצפה קרה
כמו כלב עזוב
שוכב, קופא, כאוב.
מרגיש לבד
מרגיש גמד.
כולם דורכים, הורסים, שוברים
ולא מבחינים מי האויבים.
רע. עצוב. פגוע. שקוע.
מרגיש כולך נגוע.
אין יותר דפים חדשים
והזכרונות הקשים - נערמים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.