הלוואי, ויכולתי, לרפא, את העולם
בשמיים, ועננים...ולאהוב, את כולם
הלוואי, והיו לי, שמש, וירח, בכדי, שאוכל
לשרוף, או להקפיא...את הזמן
הלוואי, והיתה לי, אפשרות, להאיר
אנשים, בכוכבים...וקרני אור, זוהרים
הלוואי, והייתי, מצליח, לשלוח
חבל, שכנוע, אל ליבך
ולקבל, את הסכמתך
לשוב ולחייך
כשאני כאן לצידך
זה לא יקרה מהיום למחר
זה ייקח, עוד די זמן
וגם אם, זה לבד
זה עדיין, לא נגמר
צפוי לי זמן רב עד שאראה באמת
לאן מושטת, יד הגורל
כי העיניים, עייפות
וכלום לא מתבהר בכלל
ויותר, מתמיד
מהעבר, אל ההווה, ואל העתיד
אז בסוף, אני מצאתי
את דרכי, בעולם
נשמתי, וסיימתי
לעלות, בסולם |