New Stage - Go To Main Page

אייל רובין
/
נדודי שינה

השעה מאוחרת אך אני איני עייף.
בחלוני מציץ ירח, כוכבים גם.
שוב מביט בשעון מנומנם.

השעה מאוחרת אך אני איני עייף.
מדליק רדיו, שיר ישן מתנגן.
בצידו השני של הגל, שדרן רדום מהמהם.

השעה מאוחרת אך אני איני עייף.
"מתי כבר יגיע הבוקר?" שואל.
ובאותה נשימה עונה, "אל תדאג כבר מאוחר, עוד מעט מחר".

השעה מאוחרת ואני כבר עייף.
בקושי נרדם ושנתי עליי נטרפת.
מתעורר, מביט בשעון ומגלה שלעיתים חמש דקות יכולות להימשך
לנצח.

השעה מאוחרת ואני מאוד עייף.
השעה מאוחרת והדיו שלי מתחיל להתנדף.
השעה מאוחרת.
לילה טוב.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 8/2/06 12:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אייל רובין

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה