כשהייתי קטן, הילדים בגן תמיד צחקו עליי, אז אמא אמרה לי לצחוק
עליהם בחזרה, ועשיתי את זה, כי אמא תמיד צודקת.
כשהייתי ביסודי, הילדים עוד צחקו עליי, אז צחקתי עליהם בחזרה,
ואז הם הרביצו לי.
אז אבא אמר לי להחזיר להם, ואבא תמיד צודק, אז החזרתי.
כשהייתי בתיכון, כבר ממש הלכתי מכות, כי כל מי שצחק עליי,
הרבצתי לו ואז הוא החזיר לי בחזרה, והשיטה של אבא כבר לא ממש
עבדה.
אמא ואבא אמרו שצריך לדעת מתי לשים לזה סוף, אבל הם לא אמרו
יותר מזה כי אני כבר ילד גדול, וצריך לדעת להסתדר לבד.
אז החלטתי והייתי מוכן לכל מקרה.
אתמול מישהו צחק עליי, אז הרבצתי לו, והוא הרביץ לי בחזרה.
הרבצתי לו עוד קצת, אולי הפעם זה יספיק לו הוא יפסיק, אבל הוא
רק הרביץ חזק יותר.
אז החלטתי לשים לזה סוף.
דקרתי אותו.
שמתי לזה סוף, כמו שאמא ואבא אמרו, כי אמא ואבא תמיד צודקים.