אברהם ניר / נתתי לך חיי |
נזכר בימים שהיינו באים ביחד
מחזיקים ידיים, צועדים בלי פחד.
ושוב אותה התחושה, עמוקה שבלב
יוצאת לה החוצה - מעמקי הכאב.
זוכר את אותם, רגעים קסומים
כשאהבנו שנינו דברים דומים.
אבל עכשיו אני, נשארתי לבד
והקסם שבי כבר מזמן אבד.
את לא מדברת, את לא עונה
לא מתחשבת, גם לא דומה
את סתם מתאכזרת אליי עכשיו
נתתי לך את חיי לשווא.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|