בליל חורף קר יושב אני ותועה
עליה, פניה, תמימותה הכובשת, עדינותה הרוגשת
וקולה הלוחש באוזני כמו חיים שלמים שעברו לגבי
ואז אני יודע, חורף!

וכשהאור החם מלטף את עורי והיא יושבת פה לצידי
מתכרבלים מתחת לפוך החם, שותים עוד לגימה
מסתכלים אחד לשני בעיניים
מתחבקים, לוחשים מילות אהבה
ואז הוא כבר יודע חורף!

ובנגיעה קטנה ברושי רצו מחשבות
על עיניה הכחולות על יופייה המרתק
עליה!
ואז כבר כולם יודעים, חורף!

אז בין חלום למציאות יש הרצון שהכול יקרה
ואיזה זמן יכול להיות יותר מושלם מאשר חורף.