טל גונן / יש לאן לחזור... |
-מה? אמרתי בזמן שכיביתי את הסיגרייה ובהיתי ממושכות בתקרה. -כלום, ענית. -טוב אני כבר ממש חייבת לרוץ. -אל תלכי. אמרת וחייכת -אני חייבת. אמרתי, קמתי מהמיטה כדי להתלבש. התלבשתי במהירות והבטחת שתחכה לי עד שאחזור, אחזת במותניי ואני כרכתי ברכות את ידיי סביב צאוורך ונישקתי אותך נשיקה חמה ואחרונה... |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|