טל גונן / יש לאן לחזור... |
אמרתי בזמן שכיביתי את הסיגרייה ובהיתי ממושכות בתקרה.
-כלום, ענית.
-טוב אני כבר ממש חייבת לרוץ.
-אל תלכי.
אמרת וחייכת
-אני חייבת.
אמרתי, קמתי מהמיטה כדי להתלבש.
התלבשתי במהירות והבטחת שתחכה לי עד שאחזור, אחזת במותניי ואני
כרכתי ברכות את ידיי סביב צאוורך ונישקתי אותך נשיקה חמה
ואחרונה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|