|
-מה?
אמרתי בזמן שכיביתי את הסיגרייה ובהיתי ממושכות בתקרה.
-כלום, ענית.
-טוב אני כבר ממש חייבת לרוץ.
-אל תלכי.
אמרת וחייכת
-אני חייבת.
אמרתי, קמתי מהמיטה כדי להתלבש.
התלבשתי במהירות והבטחת שתחכה לי עד שאחזור, אחזת במותניי ואני
כרכתי ברכות את ידיי סביב צאוורך ונישקתי אותך נשיקה חמה
ואחרונה... |
|
|
רק רציתי להודות
להיטלר על
השידוך המוצלח
שלו
אה..., וגם
לסבתא וסבא
שהסכימו,
למרות שהיו להם
הצעות אחרות
תודה לכולם.
ד"ר מישה רוזנר,
מודה ועובר
לירוחם, לפרויקט
דור שלישי
לניצולים, שכונת
וילות חדשה
ומרעננת, עכשיו
בגטו הקרוב
למקום קבורתכם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.