ענת פריטל / באפלת החדר |
בן סדקי האור שבתריס
אך אתה הלכת ממני,
והותרת אותי מיותמת.
מציתה לי סיגרייה,
דולה זכרונות מימים שעברו
תוהה מאיפה התחיל הכל,
ומאיכן תחילתו של הסוף
והדקות עומדות, והשעון עמד מלכת
וכל לילה ארוך מקודמו.
מסביב הכל שקט
אך עמוק בפנים ישנה סערה,
מן רגש לא מוסבר,
תחושת החמצה,
געגועים למה שהיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|